על פי הנטען בכתב האישום, "החל מיוני 2020, השתמשו בעלי הווילה בנכס הנמצא ברחוב דרך הבשמים באילת לשם השכרתו לשימוש של יחידות אירוח או מלונאי יומי עד השכרה קצרת מועד כאשר מדובר בשימוש חורג הטעון קבלת היתר שאותו לא קיבלו. באישור השני, בביקורת שנערכה במקום התברר כי מבוצעות עבודות ושימושים אסורים באותם מקרקעין, כך שנבנתה תוספת חדר שירותים של שני מ"ר בקומת הכניסה".

על פי הדיווח בגלובס, בגזר הדין הרשיעה השופטת ליאורה אדלשטיין את שלושת הנאשמים – שניים מהם בעלי הזכויות במקרקעין והאחראים לשימוש בהם ונאשמת נוספת שהשכירה בפועל את הנכס, וקנסה כל אחד מהם בסך 40 אלף שקל. כמו כן, הנאשמים חתמו על התחייבות על סך 80 אלף שקל למשך שנתיים שלא יבצעו עבירה דומה.

במקרה נוסף הגישה העירייה צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 לחוק התכנון והבנייה נגד בית מגורים ברחוב לוטוס בעיר בגין שימוש אסור במקרקעין. במסגרת הצו ביקשה העירייה לסגור את המבנה וזאת בעקבות שימוש אסור וללא היתר בבית המיועד למגורים, לרבות שימוש למטרות מסחריות. הצו קיבל תוקף בבית משפט השלום, וגם רשות הערעור על ההחלטה נדחתה.

The post עיריית אילת נגד דירות האירוח: הגישה תביעות בגין שימוש מסחרי בנכסים למגורים appeared first on חדשות אילת.

בתביעה שהגישה העירייה לבית משפט השלום באילת, הואשמו כאמור בעלי הווילה בעבירה של שימוש אסור במקרקעין, עבירה לפי הסעיפים 145 (א'), 423 (ה',ו') לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1956 ובאישום שני, ביצוע עבודות הטעונות היתר במקרקעין, ללא היתר, עבירה לפי סעיף 243 (ב') לחוק. על פי הנטען בכתב האישום שימש הנכס לאירוח מלונאי יומי או קצר מועד, כאשר מדובר בשימוש חורג ללא היתר. בנוסף התבצעה הרחבה של הנכס בקומת הכניסה כאמור ללא היתר. בגזר הדין הרשיעה כבוד השופטת ליאורה אדלשטיין את הנאשמים, שניים מהם בעלי הזכויות במקרקעין והאחראים לשימוש בהם והנאשמת השלישית מי שהשכירה בפועל את הנכס למטרות האמורות לעיל. כל אחד מהם נקנס בסך 40,000 ₪ וביחד ב – 120,000 ₪ ובהתחייבות כספית על סך 80,000 ₪ שלא לבצע עבירה דומה.

בתביעה נוספת שהגישה העירייה בגין שימוש אסור במקרקעין, הגיש הנתבע ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד צו הפסקה שיפוטי שגזר כנגדו בית משפט השלום. בהחלטתו קבע כבוד השופט אלון אינפלד, כי בגין עבירה על סעיף 236 לחוק תכנון ובנייה וכל עוד הוצגו ראיות לכאורה לשימוש אסור, לא חייב בית המשפט לקבל תגובה כלשהי בטרם מתן הצו. עוד קבע השופט, כי צו הפסקת שימוש יכול להינתן במעמד צד אחד בשונה מצו הריסה. כנגד הטענה של מגישי הערעור לפיה השכרת דירות לפרקי זמן של ימים ספורים, למטרות נופש, אינה שימוש אסור, קבע השופט כי סיכויי הטענה אינם כאלה שיש בהם כדי להצדיק הימנעות ממתן צו שיפוטי ביחס לפעילות שהיא לכאורה אסורה. בסיכומו של עניין דחה בית המשפט את הערעור.

אלי לנקרי, ראש עיריית אילת | צילום: רוני בלחסן

כידוע בהתאם להנחיית ראש העירייה – אלי לנקרי מתבצעת אכיפה בלתי מתפשרת כנגד וילות עסקיות. במסגרת זו מתבצעים ביקורים יזומים של השיטור העירוני הכולל שוטר ופקח עירייה בווילות אשר יש בהם חשד לביצוע שימוש אסור למלונאות. במקרה של עבירות רעש ניתנים כמובן קנסות ופעולות אכיפה וחקירה לרבות הגשת כתב אישום פלילי בגין שימוש אסור והוצאת צווים שיפוטיים לאיסור שימוש בווילות. עוד ראוי לציין, כי בכל ביקור של השיטור העירוני בווילה עסקית המשמשת לשימוש מלונאי, מועבר במקביל דיווח לשלטונות המס ולמינהל ההנדסה בעירייה לצורך הכנת תיק חקירה והעברתו לתובע בהתאם. פעולות האכיפה הינן בגין שימוש אסור ושימושים חורגים בהתאם לחוק התכנון והבניה ויכולים להגיע לכדי ניתוק תשתיות חשמל ומים במקרים שבהם נעשה במקרקעין שימוש אסור.

The post הרעשת? נקנסת! בעלי "וילה עסקית" באילת נקנסו ב-120 אלף שקל appeared first on חדשות אילת.