ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, אמר: "הארנונה למגורים באילת היא מהנמוכות ביותר במדינת ישראל וכך תישאר. לצד זאת נמשיך להשקיע בתשתיות ובשירותים כעיר הממוקמת בין הערים המשקיעות ביותר בחינוך פר תלמיד ובהשקעה פר תושב בכלל, וכפי שאנו עושים במסגרת התכנית ״עם הפנים לתושב במגוון תחומים״.

בהודעת העירייה נמסר לאתר חדשות אילת ניוז מידי שנה מובא צו הארנונה לאישור מועצת העיר עד ה-1 ביולי, כמתחייב בסעיף 276 לפקודת העיריות. מעבר לעדכון תעריף הארנונה כאמור ב-1.37%, על פי סעיף 7 לחוק ההסדרים במשק המדינה, התשנ"ג – 1992, כולל צו הארנונה לשנת 2023 מספר שינויים כמו שינוי תעריף הארנונה למרכז תיירות, העלאת תעריף הארנונה לחניונים בתשלום, עדכון אזור שומה לשטח שדה התעופה המתפנה וסיווג תחומי ההייטק והמו"פ (מחקר ופיתוח) כמפעלי תעשייה כולל מפעלים עתירי ידע.

בעניין מרכז התיירות, הסביר גזבר העירייה – אסי בן חמו, כי מדובר בהפחתה של 25% בכפוף לאישור שרי הפנים והאוצר, כחלק מעידוד העסקים להמשיך לפעול במקום. כיום משתייך המרכז לאזור שומה 2 תיירות ועם אישור השינוי יעבור המרכז לאזור שומה 3 מגורים בשל סמיכותו לאזור המגורים. החיוב יהיה בהתאם לסיווג של כל עסק.

גם מתחם שדה התעופה המתפנה יחויב בהתאם לאזור 3 וישתייך לאזור 4 בהגדרה חדשה הכולל רק את רובע השדה. עוד מתייחס הצו לפעולות העירייה לקידום וסיוע בגיוון והרחבת מקומות תעסוקה. בהתאם לכך תחומי ההייטק והמו"פ (מחקר ופיתוח) צורפו לסיווג מפעלי תעשייה הכולל מפעלים עתירי ידע.

כידוע תעריף הארנונה באילת נקבע בהתאם לאזורי שומה. אזור שומה 1 כולל את מרכז העיר, שדרות התמרים. אזור שומה 2 כולל את אזור התיירות ושדה התעופה ע"ש רמון. אזור שומה 3 כולל מגורים בעיר ואזור התעשייה. אזור שומה 4 כולל את שטח שדה התעופה המתפנה.

אזור שומה 5 כולל את פארק אמת"ל. אזר שומה 6 כולל את עין עברונה שכיום ללא נכסים. אזור שומה 7 כולל את אזור התעשייה שחורת ואזור שומה 8 כולל את המגורים העתידיים בשכונה רודד המתוכננת במבואות אילת. תעריף הארנונה נקבע כחוק בהתאם לסיווגים בכל אזור. תעריף הארנונה במגורים עומד על 39.38 ₪ למ"ר (עד 120 מ"ר), 43.35 ₪ למ"ר (121 מ"ר ומעלה) ובשנת 2023 יעמוד כאמור על 39.92 ₪ למ"ר (עד 120 מ"ר), 43.94 ₪ (121 מ"ר ומעלה). סך הכנסות העירייה מארנונה עומדות על כ – 300 מיליון ₪, כמחצית מהתקציב השנתי. 25% מארנונה למגורים ו – 75% מארנונה לעסקים, בתי מלון ובתי מלאכה. אחוז גביית הארנונה בעיריית אילת עומד על 92%.

The post מועצת עיריית אילת אישרה: הארנונה בשנת 2023 תתייקר appeared first on חדשות אילת.

בפתח השיחה, התייחס מיכאלי למצוקה במציאת עובדים בתחום: "האמת היא שאנחנו חווים את העניין הזה עוד טרום הקורונה, וכמה שנים טובות. משהו כמו 15-10 שנים אחורה הלך ונעשה יותר קשה בענף שלנו בכלל, בדגש על מחלקות הניקיון לסוגם ומה שאנחנו קוראים תחזוקת מטבח. כל הפעולות שעשינו שכללו בעיקר ירידי תעסוקה וכללו וכוללים גם היום תיקון תעריפים כלפי מעלה, אם בעבר נהגנו לעבוד בענף שלנו ככל בשכר מינימום אנחנו היום כבר ב־30 אחוזים מעבר לזה ומענה אין. הצלחנו לשכנע את קובעי המדיניות שבהינתן תמונת המצב הזו ועל מנת לסייע לנו לשמר את רמת השירות הסבירה אין מנוס מאשר למקצועות האלו ורק להם להעסיק עובדים זרים".

עוד אמר: "יש היום שלושה מקורות לעניין הזה, יש עובדים ירדנים שעובדים באילת וחוצים את הגבול על בסיס יומיומי, בתקופת הקורונה אירחנו אותם במתקנים מלונאים באילת, אבל עכשיו הם ימשיכו ויחצו כל ים את הגבול בעשר בערב לירדן. זה מגזר אחד שנותן מענה טוב למלונאות באילת. המגזר השני זה חדרניות מהפיליפינים שהתחילו להגיע בחודש האחרון ונותנות מענה לנושא ניקיון החדרים בשאר אזורי הארץ חוץ מאילת.

מיכאלי הסביר כי "באילת הפתרון של הירדנים נותן מענה מספק ולכן המדינה החליטה, ובצדק, ירדנים באילת ופיליפינים והקבוצה השלישית, עובדים פלסטינים שקיבלו אישורים של השב"כ, נותנים לנו את העזרה מקו ים המלח וצפונה".

לאור אמירותיו, אמרה רון: "בוא נקרא לילד בשמו, אתם רוצים שאנשים יעבדו בשביל גרושים בעבודות שלא ממש כייף לעבוד בהם". מיכאלי הגיב: "אנחנו לא משלמים הרבה יותר גם לפקידי קבלה, קציני ביטחון וטבחים, ובכל זאת במחלקות האלו אנחנו מצליחים לגייס ולשמר, והמחלקות המלונאיות שיש בהן סוג של הילה שם מצבינו יותר נוח ויותר קל. לראיה, גם כשאנחנו מעלים את התעריפים מעל שכר המינימום אנחנו לא רואים היענות. המסקנה שלדעתי אין עליה ויכוח היא שכוח העבודה בגדול נמנע מתעסוקה בתפקידים האלה והמעטים שכן מוכנים לעשות את זה להערכתי מעדיפים לעשות את זה במשקי בית, גם בתעריף יותר גבוה".

The post האם הממשלה תצליח לפתור את מצוקת כוח האדם בענף המלונאות? appeared first on חדשות אילת.

 משרד התיירות ועיריית אילת באמצעות החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י), מובילים בימים אלה פרויקט חסר תקדים לשיפוץ ושדרוג חופי אילת, כך שיהיו נגישים יותר, מוצללים יותר, מוגנים יותר ויפים הרבה יותר. מדובר בהשקעה לאומית, שמטרתה שדרוג ושימור אחת מרצועות החוף היפות בארץ, במפרץ שהוכתר מבין המפרצים היפים בעולם. בין העבודות  הקמת חוף מוכרז חדש בחוף אלמוג כולל סוכת מציל ושירותי חוף. הסדרת תשתיות תאורה, חשמל, מים וביוב. חידוש סוכות הצלה וחדרי עזרה ראשונה. שבילי הליכה מונגשים המגיעים עד המים. הכשרת מתחם משחקי ילדים, מתקני כושר ומשטח לפעילות ספורט. הגנה על המבנים ומתקני החוף מפני סופות דרומיות. הצבת שמשיות ציבוריות רחבות בשילוב עצי צל המותאמים לסביבת החוף. הקמת מערך שירותי חוף כולל תאי שירותים ומלתחות, מקלחות חוף, מתקני מים קרים, אשפתונים, פחי מחזור, ספסלים ועוד.

לצד מפגשי שיתוף ציבור שהתקיימו בשלבי התכנון עם כל בעלי העניין לאורך החופים, קיימה השבוע כאמור העירייה, יחד עם חל"י מפגש מקוון לציבור הרחב לטובת סקירה מקיפה ומענה על שאלות. בפתח המפגש ציין ראש העירייה – אלי לנקרי, כי מדובר באחד הפרויקטים החשובים שנעשו בעיר אילת מאז שחרורה. "שדרוג החופים הוא הזדמנות אדירה לשיפור המוצר התיירותי של אילת נוכח התיירות הגוברת" ציין ראש העירייה והדגיש את הרגישות היתרה לסביבה מרמת התכנון ועד לביצוע. בדבריו הדגיש ראש העירייה, כי חופי אילת הם הנכס החשוב ביותר לעיר אילת ובהתאם למדיניות הסביבתית שמובילה העירייה כעיר חכמה וירוקה שנבחרה להיות אחת מ – 100 ערים בעולם שיהפכו למאופסות מפליטות פחמן, מתבצעות העבודות תוך שמירת האיזון הדק בין הצורך לשדרג את רצועת החוף לבין החובה לשמור על הים. שימי דניאל – מנכ"ל החברה להגנות ים המלח (חל"י) המבצעת את העבודות הדגיש, כי העבודות נותנות מענה מיטבי לסיכונים שהיו קיימים ברצועת החוף כך שיישמר המרקם האקולוגי ויוסיף להתפתח למול האתגרים העתידיים. משרד האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן האמון על התכנון הסביר את עקרונות התכנון, ביניהם חזרה לחופים טבעיים ופתוחים, תנועה רציפה ונגישה עם זיקה ישירה לקו המים, הגנה ימית על תשתיות החוף וערכי הטבע, שדרוג מערך שירותי החוף לציבור והסדרת שטחי הרשאה של העסקים.

כחלק ממדיניות העירייה והגורמים המבצעים, לשמירה על ערכי הטבע והסביבה, נשמרים עקרונות אלו מרמת התכנון דרך הביצוע ועד לסיום. העבודה בשטח מתבצעת תחת נהלים מחמירים לשמירה על הסביבה ומניעת הפגיעה בה כולל פיקוח של רשות הטבע והגנים (רט"ג). חומת ההגנה בביץ' רוק (רצועת הבולדרים הישנה) מוחלפת בתשתיות נקודתיות להגנה על מבני החוף והתשתיות. מקלחות החוף יחוברו לרשת הביוב העירונית כדי למנוע זרימה לים. התאורה מותאמת לדרישות הסביבתיות תוך מזעור זליגת האור למרחב הימי. מערכת השקיה תהיה מבוקרת ללא שימוש בחומרי דשן.

השאלה המרכזית שעלתה מהציבור עסקה בעניין הפיקוח. על כך הבהירו הגורמים, כי שיטת הביצוע הינה עם סיכון מינימלי תוך ליווי של גורמי סביבה הן בתכנון והן בביצוע. עוד התייחסו לשני אירועים חריגים בהם נכנס כלי כבד למים ואלה טופלו בחומרה לרבות קנס שהושת על הקבלן המבצע. שאלה נוספת עסקה בעניין שטחי החוף הטבעי. בעניין זה הדגיש ראש העירייה, כי מדיניות העירייה היא לשחרר עוד ועוד קטעי חוף לטובת הציבור. ביצוע העבודות לאורך רצועת החוף יכפילו את שטחי החוף עם הסרת המפגעים, הסרת חומת הבולדרים לאורך החוף הצפוני ועוד. לשאלה בעניין הפיכת חופים לשמורת טבע, הבהיר ראש העירייה כי המדיניות היא חופים פתוחים ואין כל כוונה להפוך חופים לשמורת טבע. עוד נשאלה שאלה לגבי היערכות לסופה. בעניין זה הסבירו גורמי המקצוע, כי הסערה שפקדה את אילת לפני שנתיים גרמה לשינויים בתכנון ולמערך הגנות מהודק יותר, דוגמת תשתיות בטון לשמשיות מתחת לפני הקרקע וכן מערכי הגנה בחזית המבנים בחוף. בעניין השמשיות ציינו גורמי התכנון, כי המטרה הינה להשאיר רצועת חוף פתוחה ופנויה. לאורך רצועת החוף יוצבו 250 שמשיות בעורף החוף, כל שמשיה תספק 13 מ"ר צל חלקו על משטחים מרוצפים.

לצד המפגש המקוון שלווה על ידי חברת "CR  קשרי קהילה" המלווה את העבודות מול בעלי העסקים לאורך החופים ובעלי עניין, התקיימו השבוע סיורים יזומים בהשתתפות אנשי סביבה וים, בעלי עסקים, בני נוער ועוד על מנת להציג את הפרויקט, לקדם שיח ולתת תשובות לכל השאלות והסוגיות שעולות.

The post מחדשים את חופי אילת appeared first on חדשות אילת.

בתביעה שהגישה העירייה לבית משפט השלום באילת, הואשמו כאמור בעלי הווילה בעבירה של שימוש אסור במקרקעין, עבירה לפי הסעיפים 145 (א'), 423 (ה',ו') לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1956 ובאישום שני, ביצוע עבודות הטעונות היתר במקרקעין, ללא היתר, עבירה לפי סעיף 243 (ב') לחוק. על פי הנטען בכתב האישום שימש הנכס לאירוח מלונאי יומי או קצר מועד, כאשר מדובר בשימוש חורג ללא היתר. בנוסף התבצעה הרחבה של הנכס בקומת הכניסה כאמור ללא היתר. בגזר הדין הרשיעה כבוד השופטת ליאורה אדלשטיין את הנאשמים, שניים מהם בעלי הזכויות במקרקעין והאחראים לשימוש בהם והנאשמת השלישית מי שהשכירה בפועל את הנכס למטרות האמורות לעיל. כל אחד מהם נקנס בסך 40,000 ₪ וביחד ב – 120,000 ₪ ובהתחייבות כספית על סך 80,000 ₪ שלא לבצע עבירה דומה.

בתביעה נוספת שהגישה העירייה בגין שימוש אסור במקרקעין, הגיש הנתבע ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד צו הפסקה שיפוטי שגזר כנגדו בית משפט השלום. בהחלטתו קבע כבוד השופט אלון אינפלד, כי בגין עבירה על סעיף 236 לחוק תכנון ובנייה וכל עוד הוצגו ראיות לכאורה לשימוש אסור, לא חייב בית המשפט לקבל תגובה כלשהי בטרם מתן הצו. עוד קבע השופט, כי צו הפסקת שימוש יכול להינתן במעמד צד אחד בשונה מצו הריסה. כנגד הטענה של מגישי הערעור לפיה השכרת דירות לפרקי זמן של ימים ספורים, למטרות נופש, אינה שימוש אסור, קבע השופט כי סיכויי הטענה אינם כאלה שיש בהם כדי להצדיק הימנעות ממתן צו שיפוטי ביחס לפעילות שהיא לכאורה אסורה. בסיכומו של עניין דחה בית המשפט את הערעור.

אלי לנקרי, ראש עיריית אילת | צילום: רוני בלחסן

כידוע בהתאם להנחיית ראש העירייה – אלי לנקרי מתבצעת אכיפה בלתי מתפשרת כנגד וילות עסקיות. במסגרת זו מתבצעים ביקורים יזומים של השיטור העירוני הכולל שוטר ופקח עירייה בווילות אשר יש בהם חשד לביצוע שימוש אסור למלונאות. במקרה של עבירות רעש ניתנים כמובן קנסות ופעולות אכיפה וחקירה לרבות הגשת כתב אישום פלילי בגין שימוש אסור והוצאת צווים שיפוטיים לאיסור שימוש בווילות. עוד ראוי לציין, כי בכל ביקור של השיטור העירוני בווילה עסקית המשמשת לשימוש מלונאי, מועבר במקביל דיווח לשלטונות המס ולמינהל ההנדסה בעירייה לצורך הכנת תיק חקירה והעברתו לתובע בהתאם. פעולות האכיפה הינן בגין שימוש אסור ושימושים חורגים בהתאם לחוק התכנון והבניה ויכולים להגיע לכדי ניתוק תשתיות חשמל ומים במקרים שבהם נעשה במקרקעין שימוש אסור.

The post הרעשת? נקנסת! בעלי "וילה עסקית" באילת נקנסו ב-120 אלף שקל appeared first on חדשות אילת.

100 סטודנטים אילתים הלומדים במוסדות אקדמיים באילת או ברחבי הארץ, זכו במלגת לימודים מלאה בסך 10,000 ₪, פרי שיתוף פעולה של עיריית אילת עם מפעל הפיס, פר"ח ושותפים נוספים, במסגרת "מיזם פיס" למלגות סטודנטים. בנוסף, קיבלו 15 סטודנטיות וסטודנטים בני ובנות אילת, מלגת לימודים בגובה 2,500 ₪.

כחלק מפועלו של ראש העירייה לקידום וביסוס האקדמיה, במסגרתו מוענקת כבר למעלה מעשור מלגת לימודים מלאה ללומדים בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון, שותפה העירייה למיזם פיס, במסגרתו מעניק מפעל הפיס 5,000 ₪ לכל סטודנט, והעירייה, באמצעות קרן אילת ביחד עם פר"ח ועמותות נוספות, כגון, ידידים, אתנחתא, סאמיט, תפו"ח ועוד, מכפילה את הסכום בתמורה ל – 140 שעות התנדבות בקהילה. ראש העירייה – אלי לנקרי וסגנו וממלא מקומו – מתן בארי סיפרו לאורחי הטקס על החזון האקדמי לעיר אילת, ועל כל הפעולות והתוכניות שכבר קורמות עור וגידים, במטרה להרחיב את ההיצע האקדמי באילת.

ראש העירייה המשמש גם כיו"ר קרן אילת, ביחד עם מנהל וגזבר הקרן – סמו סמוראי, פועלים לאורך השנים לרתום ולגייס חברות עסקיות וקרנות פילנטרופיות לתרום לטובת מלגות לסטודנטים אילתים. ראויים לציון משפחת נקש על תרומתם הנדיבה השנה ובשנים האחרונות, ועל הצהרתם על המשך תמיכתם ומחויבותם לעידוד ההשכלה האקדמית של תושבי אילת. תכנית המלגות העירונית מופעלת ע"י אגף צעירים והון אנושי במינהל שח"ק בעירייה, וכל חברי הוועדה הציבורית, בראשותו של מאיר אליהו, פועלים בהתנדבות מלאה.

"מעגל הטוב לא מסתיים בהענקת המלגה. הסטודנטים והסטודנטיות מחזירים לקהילה באילת מעל 15,000 שעות של עשייה חברתית קהילתית משמעותית" סיפרה שרון מיר, מנהלת אגף צעירים והון אנושי והוסיפה, כי השנה לצד התנדבות בעמותות וגופים שפועלים בעיר ועושים עבודת קודש, התאפשר לסטודנטים, חופש ליזום לתכנן ולהוביל פרויקטים של עשייה חברתית אישית, ונולדו מכך יוזמות נפלאות.

The post טקס מלגות חגיגי לסטודנטים וסטודנטיות אילתים נערך במלון אברהם הוסטל appeared first on חדשות אילת.